זכרונות ילדות

אילו זכרונות נעימים יש לכם מהילדות שלכם?

השבוע חשבתי על זה שמעבר להיזכר פה ושם מדיי פעם בזכרון נעים מילדותי, אף פעם לא ישבתי וערכתי רשימה של ממש.

רשימה על נייר, לא סתם ככה בראש, חמקנית.
אז ישבתי להכין אחת:

אני זוכרת שאבא שלי לקח את אחי ואותי למטווח לירות באקדח שלו
אני זוכרת שהאזנו לתקליטים של פטר והזאב ושוליית הקוסם
אני זוכרת את אבא עושה לנו תרגילים בחשבון ומקליט אותי שרה (יש לי הקלטה משנת 1984, בת שש, שרה שירי פרידה מהגן)
אני זוכרת את אבא מרדים אותנו כל ערב ומספר לנו סיפור שהמציא ברגע, בקול רדיופוני נעים שמתחלף בסנכרון לדמויות השונות בסיפור. כשרון גדול אבא שלי!
אני זוכרת את צליל השריקה האופיינית של אבא שהיינו שומעים מרחוק ומבינים מיד שההורים מחפשים אותנו ושצריך לחזור הביתה. זה היה הסימן. הוא היה פותח את החלון מהקומה הרביעית ושורק ואנחנו שבים הביתה כמו ילדי טבע : )
אני זוכרת שהיו לוקחים אותנו המון לטייל. בכל שבת קמים מוקדם ויוצאים לטייל בטבע
אני זוכרת את ריח הבושם של אמא שלי. שמן מאסק, בקבוקון קטן ושקוף עם סרט מקטיפה בצבע ירוק בקבוק
זוכרת רכיבה על סוסים, כל האטרקציות ההמוניות שאין סיכוי שאני אקח לשם את ילדיי כמו: לונה גל, לונה פארק, לונה כלשהו אחר, קמפינג בטבריה, טיולים לזכרון יעקב, חופשות במלונות יוקרתיים כל שנה מהעבודה של אמא
אני זוכרת ביקורים משפחתיים עם כללללל הבני דודים (שהניבו שבעה דודים) בביתם של סבא וסבתא מהצד של אבא בכל מוצ"ש. זוכרת את המרק הזך המפורסם של סבתא ואת הגלידה האמריקאית שהיינו עוצרים לקנות בדרך הביתה.
זוכרת ארוחות משפחתיות אצל סבא וסבתא מהצד של אמא באוניברסיטה. זה היה מקום קסום בעיניי. אני זוכרת את השילוב של השקט של הטבע והאוויר הקריר. מלטף ונעים.
אני זוכרת שתמיד התגאו בי והגזימו בהישגים שלי
זוכרת שהיינו מנקים את הבית לפסח כל המשפחה, שומעים מוזיקה, רוקדים ושרים
זוכרת שאף פעם לא אמרו לי לא על משהו שרציתי כשהלכנו לקניות בסופר מרקט. תמיד היו מלא ממתקים בבית ושפע של אוכל.
זוכרת את אבא שלי מביא לנו מלאאא קרשים למדורה הכיתתית בל"ג בעומר באוטו הגדול של העבודה שלו. זה תמיד מילא אותי בתחושה נעימה וגאווה.
זוכרת שקנו לנו בגדים חדשים בחגים.
זוכרת שקנו לי מכונית כשהוצאתי רשיון. פורד פיאסטה לבנה שנת 86 : ) יום אחד חזרתי מביה"ס והיא חיכה לי בחניה. סוכריות קופצות של שמחה!
זוכרת סנדוויצים מושקעים לביה"ס, עם פרי וירק והכל מקולף וחתוך ועטוף בקפידה
זוכרת שגדלתי בבית שמח שמארח המון משפחה וחברים. בית עם אוירה אופטימית, הורים טובי לב ואוהבים.

ויצאו לי עוד המון זכרונות. זו רק רשימה חלקית.

הרשימה הזו מילאה אותי באושר, שמחה, גרמה לי לחייך ולהוקיר על כל הזכרונות הנעימים האלו שצברתי בילדותי. שיצרו לי הוריי.

זכיתי.

תהליך יצירת הרשימה הזו הוביל אותי לשאול את עצמי את השאלה הבאה:

אילו זכרונות ילדות נעימים יש לילדים שלי מאז שהם הגיעו אלי ?

אז ערכתי עוד רשימה:

קפיצות וריקודים על המיטה של אבא ואמא אחרי המקלחת ולפני השינה
צפיה משותפת על אותה המיטה בהמון סרטים כולל תרגום סימולטני של אופיר
את השריקה המיוחד שלי כשאני מחפשת אותם. כן, שריקה דומה לזו שהייתה לאבא שלי :) היא אמנם לא מגיעה למרחקי מרחקים אבל זה קטע איך הם מיד מסובבים את ראשם אליי בהשמע השריקה :) מתוקים כאלו.
את ההרדמות כל ערב (כמעט) כשכל אחד ממשש לי יד
שהתחבקנו ועשינו לב אל לב
שעשינו יציקות של כפות הידיים שלהם
שליטפתי להם את הפנים ונישקתי ריסים
שפתחנו אוהל בסלון
שדיגדגתי אותם ואכלתי אותם חיים
שסירקתי אותם כל בוקר והוצאנו לכלוכים מהעיניים
שהכנו פנקייקים
שעשינו מסיבת שלוקים באמבטיה
שעשינו מדורה בחצר, עם מרשמלו ותפו"א ועל האש עם חברים
שעשינו מלחמות מים בחצר
שעשינו סלפי פרצופים
רכיבות מאתגרות על אופניים
יום הולדת לפי בקשתך
שהעברנו שיעור מדעים יחד בכיתה
שלימדתי אותם להקיש את הקוד בקודנית של הרכב והם לקחו על עצמם את התפקיד בכניסה לאוטו
שאמרתי להם כל יום שהם מיוחדים, בריאים, חכמים, יפים ומצויינים ושאני אוהבת אותם

ועוד ועוד ועוד יצאה רשימה ארוכה! ואו... איזה תרגיל מדהים זה!

תוך כדי כתיבה שמתי לב לכך שלרוב אנחנו רגילים לחשוב על זכרונות בהקשר של זמן עבר.

משהו שכבר היה וקרה ושאין לנו שליטה עליו.

ואז עלתה בי המחשבה שבעצם, אפשר לחשוב על זכרונות גם בהקשר של זמן עתיד.

ליצור היום את הזכרונות של מחר !

תובנה -

זכרונות הילדות של ילדיי נמצאים בשליטה שלי!

יש לי את היכולת לבחור באופן מודע לגמריי, מכוון ומדוייק להפליא אילו זכרונות ילדות יהיו להם כשיהיו גדולים!

זה אולי נשמע קצת קריפי, לתכנת זכרונות, להשתיל דפוסי מחשבה שמפעילים רגשות שמובילים לפעולה אבל האמת היא שזה ממילא מה שאנחנו עושים בלי לשים לב. אנחנו פשוט לא מודעים להשפעה הנסתרת והככ עוצמתית שיש לנו על הילדים שלנו במה שאנחנו אומרים ובאופן שבו אנחנו מתנהגים. בחוויה היומיומית שהם חווים בבית.

אם כך, לדעתי עדיף ואף רצוי לעשות את זה מתוך מודעות רחבה ככל שניתן, עם הרבה תשומת לב, מחשבה, תכנון והמון אהבה.

יצירה של זכרונות ילדות בצורה מכוונת, מתוכננת ומדוייקת.

איך עושים את זה?

איך יוצרים זכרונות ילדות נעימים לילדים שלנו?

באמצעות ביצוע השלבים הבאים:

1. שואלים את השאלה "איזה זכרונות ילדות אני רוצה שיהיו לילדיי ממני? (כהורה, כאדם, כבן זוג) מהבית? מהמשפחה?"

2. ממתינים לתשובות שיעלו מתוכנו. ייתכן ולא יעלו תשובות מיד. זה בסדר. זה תהליך שצריך לתת לו זמן ומרחב. זה מגיע.

3. מורידים על הכתב ומכינים רשימה. (בראש זה פשוט לא עובד). אני משתמשת באופן אישי ב google keep.

4. מיישמים. מבלים איתם, מדברים אליהם.

וחוזר חלילה. כל יום. כל הזמן. להכניס את זה כהרגל לחיים. ככה יוצרים זכרון לטווח ארוך.

הנה חלק מהרשימה שלי:

אני רוצה שהילדים שלי יזכרו שהיו לנו ארוחות משפחתיות עם שיח משפחתי עם שיתוף של רגשות, קונפליקטים, התלבטויות, קשיים
אני רוצה שיזכרו שתמיד פעלנו כצוות - כולם בשביל אחד אחד בשביל כולם
שיזכרו שהתגאתי בהם תמיד
שיזכרו שכל הזמן אמרתי להם שהם יפים וחכמים ושהם יכולים להשיג הכל בחיים
שאמרתי להם שהם האוצר שלי, הדבר הכי חשוב בחיים שלי
שאמרתי להם שאני מאוד נהניתי להיות האמא שלהם
שהם ילדים חשובים מאוד לעולם. שהם פה כי יש להם המון מתנות להעניק לעולם.
שלימדתי אותם שהכי חשוב שקודם כל יאהבו את עצמם. תום אוהב את תומי, אור אוהב את אורי, בן אוהב את בנצ'וק.
שיזכרו שלימדתי אותם להאמין בעצמם, להיות המנהיגים של החיים שלהם
שיזכרו שאמרתי להם שאמא אוהבת גם כשהיא כועסת ושאין קשר בין כעס לאהבה
שיזכרו שסמכתי עליהם ודרך זה לימדתי אותם לקחת אחריות על עצמם ועל חווית החיים שלהם
שיזכרו שהייתה להם זכות בחירה
שיזכרו שהשתדלתי להקשיב להם בסבלנות ולכבד את דעתם ואת הרצון שלהם
שיזכרו שהם היו מרכז החיים הכי גדול שלנו!