פרינט מאדר פאקר!

"פוסט" דוקטורט

ד"ר טלי סיני ליבנה, Ph.D. עדיין לא מאמינה שאני כותבת את זה.

בראש השנה האחרון, סיימתי את אחת התקופות המסעירות והמאתגרות שעברתי בחיי. תשע שנים של עבודת מחקר הסתיימו להן בלי קונפטי, בלי זיקוקים, עם המון מטען רגשי ונפשי, "טייטל" חדש שנוסף לי לרזומה וערב רב של רגשות רוטטים בגוף. כשניגשתי לשבת לכתוב על הסיום, לא ידעתי מאיפה להתחיל. איך אפשר בכלל לסכם את התקופה הזו?!

בבוקר של יום הגשת התיזה, התעוררתי בהתרגשות שיא שלא ממש אופיינית לי. אני מגיעה לבית הדפוס שנמצא בתוך אוניברסיטת תל אביב, עוקבת אחרי הבחורה החביבה מאחורי הדלפק משגרת את הקובץ שלי למדפסת הגדולה ושומעת קול בראש שלי שצועק "פרינט מאדר פאקר!" בודקת עם עצמי שלא באמת אמרתי את זה בקול.. וממשיכה לחייך כרגיל.

הדפים החלו להיפלט כאילו מישהו רודף אחריהם. דף אחרי דף אני רואה את העבודה שלי מתהווה לכדי חוברת שמכילה את כל סערת הרגשות של הכמעט עשור האחרון. המשקל של העבודה היה כל כך עצום מבחינה רגשית, שלא הבנתי איך יש פה רק 118 עמודים?! גאה ומתרגשת אני לוקחת שלושה עותקים של השחור על גבי לבן הזה וצועדת למדרשה לתארים מתקדמים בפקולטה לרפואה להגשה המיוחלת! יא אלוהים! הנה זה עומד להיגמר!!



הפנים החצי מחייכות של המזכירה במדרשה לא ממש מתרגשות ממני, מרימות לרגע מבט חטוף ועסוק: "הנה, אפשר להניח את זה כאן", היא אומרת ויוצאת מהחדר. אני מניחה במקום שנאמר לי. מסתכלת לצדדים לוודא שאכן מישהו ראה שהנחתי את זה במקום המיועד. מחפשת אישור אחרון לסיום.. ואין. החדר ריק.. רק אני, עומדת מול המדפים העמוסים, מתאפסת על עצמי ויוצאת.

אני יורדת במעלית לקומת הכניסה לבניין, עומדת בקצה הלובי, מביטה על השלט בכניסה, מנסה להטמיע בראש שזו הפעם האחרונה שאהיה כאן כסטודנטית. לא ממש מעכלת. יוצאת מהפקולטה, השמש בחוץ מלטפת וחמימה, אנשים ממשיכים ללכת בשבילי האוניברסיטה, פנים צעירות בג'ינס וטי שירט, מדשאות ירוקות..  ורק אני והראש שלי מנהלים שיחה: מה, זהו? מנסה לברר עם עצמי מה אני מרגישה. כאילו ציפיתי שברגע שאגיש משהו גדול מאוד יקרה. אבל כלום. שום דבר לא קרה. הכל נשאר בדיוק אותו דבר. הלו?? עולם?? אתה מבין מה עברתי?? אתה מבין כמה זה דרש ממני?


מלנומה אהובתי

המשיכה שלי לסרטן לא הייתה מובנת מאליה. מה שמפחיד כ"כ הרבה אנשים ריתק אותי וגרם לי לרצות לחקור את העולם הזה לעומק. רציתי להבין את הדבר הזה שנקרא סרטן. סקרן אותי להבין מה קורה בגוף מבחינה ביולוגית, רציתי לגלות מה המקור למחלה ולמה היא הופיעה וגם מה אפשר לעשות בכדי להירפא ממנה. 

ההתחלה הייתה מרגשת. סיימתי את לימודי התואר השני "במכון אלה לחקר המלנומה" בתל השומר ורציתי להמשיך ללימודי דוקטורט בתחום חקר הסרטן. תוך כדי חיפוש אחר מעבדות מעניינות, פגשתי את פרופסור רענן ברגר והצטרפתי למעבדה שלו כעוזרת מחקר במכון האונקולוגי בביה"ח תל השומר. המעבדה הפכה להיות הבית השני שלי. בשנת 2010 התחלתי את לימודי הדוקטורט שלי בשיתוף עם פרופסור חיים ורנר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

כבר בגיל צעיר, היה לי תסריט בראש שחזר על עצמו כל הזמן: אנשים מגיעים אלי עצובים, חולים, פוחדים ואני עוזרת להם למצוא פתרונות לכאב ולסבל שלהם והם היו יוצאים שמחים, משוחררים ומחוייכים. אבל, במקביל לתחושת השליחות הזו, הייתי ילדה שקטה, טובה, מופנמת וביישנית שעמוק בתוך תוכה הרגישה שהיא לא מספיק טובה בשביל לממש את השליחות הזו, לא ראויה, לא מספיק חכמה, לא מספיק; מתוך ה"לא מספיק" הזה יצאתי ללמוד והרבה! תואר ראשון בהנדסה ביוטכנולוגית ובמקביל תעודת הוראה במדעים לתלמידי תיכון, משם לתואר שני במדעי הרפואה, שם חקרתי מלנומה וסרטן כליה ואז תואר שלישי בתחום סרטן השד. אינסוף אישורים בדמות תארים, תעודות, פרסים ולימודים בלתי נגמרים. 

אבל שום דבר מההישגים האלה לא הספיק. אולי בגלל זה מצאתי את עצמי עומדת מחוץ לפקולטה, אחרי הגשת הדוקטורט, מחפשת שמישהו יצעק לי טלי!! די!! את מספיק!

 

שטיפה אנרגטית – ד"ר נאדר בוטו

בין לימודים, לעבודת מחקר, לבית ומשפחה, שני ילדים, גירושין שעברתי לפני כמה שנים, מעבר בית, זוגיות חדשה ומלאה בהתרגשויות, ילד שלישי שנולד והתמודדות עם ילד בכור חולה; בין החיים לחיים עצמם, משהו בתוכי הרגיש לי חסר. הרגשתי שאני הולכת לאיבוד בתוך אוקיינוס של ידע ומידע. מחקרים על גבי מחקרים, טכנולוגיות חדשות, טיפולים ממוקדים חדשניים, רפואה מותאמת אישית אבל עם כל זה, הדהדה בי התחושה שאני מפספסת משהו מאוד גדול ומהותי בכל מה שקשור לריפוי ומניעה של מחלות. לא הבנתי איך יחד עם כל הידע, הטכנולוגיה והקידמה, המיליארדים שמושקעים במחקר ופיתוח ועדיין בכל שנה יש יותר ויותר חולים? יותר ויותר חולים צעירים? ואיך זה שאין מניעה? לא מצאתי תשובות מספקות באמת באקדמיה וזו הייתה תחושה מאוד מייאשת ומתסכלת. הרגשתי שאני במבוי סתום. 

בשנת 2017, הגיס האהוב שלי, דביר ישראל, שלח סרטון בקבוצה המשפחתית של קרדיולוג בכיר בשם ד"ר נאדר בוטו עושה "שטיפה אנרגטית" לעיתונאית אשרת קוטלר. "שטיפה אנרגטית" היא שיטת טיפול לשחרור רגשי ורי-סטארט לגוף האנרגטי שלנו שפותחה ע"י ד"ר נאדר בוטו. הסרטון הזה משך אותי מיד והחלטתי שאני הולכת לנסות את זה על עצמי. לקחתי איתי את אופיר בן זוגי ויצאנו להתנסות.

לד"ר בוטו היו תורים פנויים רק בעוד שנתיים קדימה, אז את השטיפה הראשונה שלנו עשינו אצל מטפלת מיוחדת ומדהימה בשם ריקי קלש. הטיפול אצל ריקי סגר לי מעגלים שליוו אותי מילדות, פתח לי דלת לעולם הפנימי שלי והביא אותי לרצות לחקור יותר את העולם החדש הזה שנחשפתי אליו. הדרך משם ועד שהתחלתי ללמוד אצל ד"ר נאדר בוטו הייתה קצרה. ביוני 2017 התחלתי את הסדנה הראשונה, במאי 2018 סיימתי את הסדנה החמישית ובינואר 2019 נסעתי לעשרה ימים לברזיל לסדנה השישית והאחרונה. במילה אחת, וואו! בשלוש מילים - חוויה משנת חיים!

הלימודים וההכרות האישית שלי עם ד"ר נאדר בוטו השלימו לי ידע מאוד משמעותי שהיה חסר לי בהבנה הכי בסיסית של מה זה בכלל בן אדם! הבנתי שאדם הוא לא רק גוף אלא אדם הוא יצור שמורכב מגוף נפש ונשמה ובכדי להביא לריפוי עלינו לקחת בחשבון ולהתייחס לשלושת המימדים האלו. דבר שבאקדמיה לא נוגעים בו בכלל. ד"ר נאדר בוטו חידד לי את המודעות להגדרת הבריאות והזכיר לי שבריאות אינה מצב של היעדר מחלה כמו שרובנו נוטים לחשוב, אלא מצב של רווחה חברתית, נפשית, מינית, כלכלית, רגשית, רוחנית; בעוד שרובנו חיים בחוויה יומיומית של הישרדות.

למדתי על הקשר בין משברים רגשיים ומחלות. למדתי שהמקור לכל מחלה הוא משבר רגשי שלא הצלחנו לפתור במהלך החיים ועם השנים כאשר רמת החיוניות שלנו יורדת מתחת לסף מסוים רק אז באה המחלה לידי ביטוי בגוף הפיזי. גיליתי שלפי סוג המחלה אפשר לדעת איזה משבר רגשי האדם חווה ולפי המשבר אפשר לנבא איזה איבר עלול להיפגע בעתיד. אפשר למנוע מחלות ע"י שחרור רגשי והשלמה של תהליך למידה. אתם קולטים את גודל הבשורה?

אחרי שגיליתי שסרטן אינו מחלה, אלא מנגנון הישרדות של הגוף ואין טעם לצאת כנגדו למלחמה אלא ללמוד לאהוב אותו, חזרתי לעבודת הדוקטורט שלי. אבל במקום לשקוע ב"מה אני עושה עם הידע ואיך אני ממשיכה את התיזה", בחרתי להבין שמדובר פה בהזדמנות אדירה וקרקע פוריה להתפתחות וצמיחה. אלו היו חדשות מרעישות בעיני!! תוספת ענקית ומאירת עיניים לכל הידע הקליני והמדעי שצברתי עם השנים בכל מה שקשור לסרטן.

בעקבות הלימודים אצל ד"ר בוטו נחשפתי לעוד ידע משנה חיים, גישות ושיטות ריפוי שמבוססות על הסתכלות הוליסטית של שלושת המימדים גוף-נפש-נשמה. כל אלו עזרו לי להתבונן על החיים שלי וללמוד על עצמי, לנקות דפוסים ואמונות מגבילים שאספתי במהלך החיים, להתמודד עם המשברים הרגשיים שהדחקתי, לעמוד אל מול הפחדים שלי, להבין  מי אני, מה אני ומה באתי לעשות כאן.

במהלך השנתיים וחצי האחרונות מאז שהכרתי את ד"ר נאדר בוטו ומאז שנחשפתי לידע של הרפואה בעידן החדש ורפואה אינטגרטיבית מאוחדת, החיים שלי השתנו מקצה לקצה. אני מרגישה שנולדתי מחדש. ההתמודדות עם כאבי הגדילה לא הייתה פשוטה אבל דרך הכאב חוויתי ריפוי רגשי עמוק, קיבלתי מבול של תובנות ומתוך זה מצאתי את הדרך שלי והתחברתי לייעוד שלי-   

להעניק חמלה, אהבה ללא תנאי, ידע, אור והשראה וללוות אנשים בתהליכי התפתחות אישית, רגשית ורוחנית.  

השיבה הביתה

כשהגעתי חזרה לבית השמח שלי, אחרי ההגשה באוניברסיטה, קיבלתי את כל הזיקוקים, האהבה והקונפטי שרציתי. סיימתי את היום בתחושה שהפאזל הושלם. מצאתי את החלקים החסרים והרגשתי מן שלמות נעימה שכזו, שחרור ושלווה והתרגשות לקראת יציאה לדרך חדשה. ההוכחות והחיזוקים שחיפשתי כל החיים שלי אינם יותר חלק מסדר היום שלי. הם הודפסו והונחו במגש המזכירות, מחכים לחותמת ואישור אקדמי אחרון. את האישור למי שאני כבר קיבלתי. מעצמי.

היום אני מבינה שהשליחות שלי היא להיות בנתינה של ידע, אהבה וחמלה ושהתפקיד שלי הוא להפיץ את האור הלאה. אני כאן בכדי לשתף את הידע והתובנות שאספתי במסע שלי לכמה שיותר אנשים, ללוות, ולהיות לעזר במסע הנשמות המשותף לכולנו. לעזור לאנשים ללמוד איך לרפא את עצמם על ידי השתחררות מחיים בחוויה יומיומית של כאב, צער וסבל ובחירה בחוויה יומיומית של אהבה, אושר ושחרור. 

אז יש ידע, יש ניסיון, ועכשיו, יש גם פרקטיקה:

אני פועלת בשני ערוצים במקביל:

1. הפצה של ידע: אני מחברת בין הידע שצברתי מעולמות המדע, הרגש והרוח, ופועלת להפצת תפיסה הוליסטית-אינטגרטיבית ורפואה בעידן החדש במטרה לעורר מודעות לנושאים כמו: מהו שחרור רגשי? כיצד משפיע משבר רגשי על הגוף? איך לקחת אחריות על החיים ולרפא את עצמנו? מיהו הילד הפנימי שבכל אחת ואחד מאיתנו, ואיך להתחבר אליו? איך להשתחרר מחרדות ופחדים? מהם תפקידם של משברים בחיים? מהי משמעות החיים? איך למצוא את התפקיד שלנו במארג היקום? מדוע יש כ"כ הרבה סבל בעולם וממה אנחנו סובלים? כוחה של אמונה על המציאות ועל הביולוגיה, איך להתנתק מהראש ולהתחבר ללב? מהו מירוץ עכברים ואיך יוצאים ממנו? איך לעבור מחיים בהישרדות לחיים ברווחה? מהי תקשורת מקרבת? איך להתקרב לבן זוג שלי ואיך לבנות מערכת יחסים מרגשת? כלים להרחבת המודעות והתודעה ועוד ועוד ועוד. 

2. טיפול רגשי-אנרגטי המשלב "שטיפה אנרגטית", ביו-אורגונומי ודמיון מודרך: ביחד עם רועי לב, חבר יקר ואהוב, מטפל בשיטתו של ד"ר נאדר בוטו, החלטנו ש"טובים השניים" ויחד פיתחנו טיפול ייחודי בארבע ידיים. זהו טיפול עוצמתי ביותר ומומלץ מאוד למי שמחפש ריפוי למחלה ובכלל רוצה לעשות שינוי מהותי בדרך החיים שלו.

בקרוב יפתחו גם קבוצות למטופלים אונקולוגים ומטופלים במחלות כרוניות וכל הזמן עולים לנו עוד ועוד רעיונות וזה כייף ומרגש!

זהו, מתחילים!

מזמינה אתכם באהבה לעקוב אחרי התכנים שיתפרסמו בקרוב בבלוג ובעמוד הפייסבוק שלי וגם לבוא לחוות את ה"שטיפה האנרגטית" בעצמכם.

מאחלת בהצלחה לכולנו במסע החיים המופלא והמשותף!

וכמו שנאדר חוזר ואומר בכל הרצאה שלו - 

המטרה היא האור, האהבה היא הדרך, האושר הוא הסימן