החופש הגדול

היי חברים,

יש לי שיתוף חם מהדרך :)


אנחנו נמצאים בעיצומו של תכנון שיפוץ מסיבי בבית.

בחודש מרץ שכרנו מעצבת מדהימה שמלווה אותנו לאורך ההרפתקאה הזו, תכירו את ענת חן-לוינגר -

את ענת הכרנו בסטודיו לפילאטיס מכשירים של רחלי ואחכ עברנו יחד לסטודיו של ולריה האולימפית ויחד בנינו את

הנבחרת האולימפית של הסטודיו

התחברנו לענת מהרגע הראשון וכשנושא השיפוץ עלה על הפרק,

היה ברור לי מאוד שנבחר בענת ללוות אותנו בתהליך.

וכך אכן היה.

אתמול היה יום של סגירות מול הנגרים שבחרנו, אנשים מדהימים ונעימים שזה פשוט תענוג !!

ישבנו כמה שעות על תכנון העיצוב בירידה לפרטי פרטים, מידות, צבעים, ידיות וכו'.

כחלק מהדרך, אני אוהבת לתעד ולצלם פה ושם (אני ראש מחלקת התיעוד אצלנו בבית)


למה זה טוב לתעד?

זה מאפשר לנו להביט אחורה ולהתבונן על התהליך המלא מתחילתו ועד סופו


למה זה טוב לתעד ולהביט אחכ אחורה?

כי זה מאפשר לנו ללמוד מן העבר בשביל להשתפר ולהתייעל בהווה, בזמן אמת ובעתיד.

כי זה מאפשר לנו להתרגש,

כי זה מאפשר לנו להפיק מהחיים שלנו משמעות,

כי זה מאפשר לנו להתגאות בעצמנו על ההתפתחות, ההתקדמות וההישגים

והכי חשוב – זו מאפשר לנו לעצור ולחגוג את עצמנו ואת החיים

ולצבור חוויות כייפיות למזכרת !!

כי אם לא נהנים – מה שווה כל זה ?? לא?

אתמול בערב לפני שהלכתי לישון דפדפתי בגלרית התמונות בנייד וריגשה אותי בעיקר התמונה הזו:

 רואים בתמונה את הקלסר האדום?

זה קלסר פרוייקט השיפוץ שלי

לידו ישבתי ומסביבי כל האנשים שמלווים אותי ועוזרים לי להגשים את החלומות שלי  

החלומות שלי !

אני מוקפת באנשים נעימים ומדהימים, שחולקים איתי מחשבות ורעיונות, מודדים, מדמיינים, מתלהבים, מתרגשים,

מורידים על הכתב את תכנון הביצוע של החלום שלי.

ולא סתם אנשים,

אנשים שאוהבים את מה שהם עושים, אנשים שהעבודה שלהם היא התשוקה שלהם, הבייבי שלהם.

אנשים שבחרתי בקפידה.


ולמה אני מתרגשת כ"כ מהתמונה הזו?

אני מתרגשת מהתמונה הזו כי עד לפני שנתיים, האופציה הזו של לחלום חלומות גדולים ולהעזר באנשי מקצוע

שיעזרו לי לממש אותם בכלל לא הייתה במרחב האפשרויות שלי. מחוץ למודעות שלי.

גם כישורי החלימה שלי היו דיי חלשים.

התודעה שלנו הייתה תודעה של חוסר, של צמצום, הקטנה, חסכון.

לא האמנתי שזה אפשרי

לא העזתי לדמיין שאני יכולה להרשות לעצמי לשכור מעצבת אישית ונגרים בהתאמה אישית.

מבחינתי זה היה משהו שמעבר ליכולת שלנו ולרמה שלנו.

וכל זה נבע מכך שלא הרגשתי ראויה לכל השפע הזה.


שנתיים וקצת עברו מאז היציאה למסע שלנו אל החופש הכלכלי. מאז שהצטרפנו לתוכנית המליונר.

שנתיים מאז שיצאנו לחקור את מצבנו הכלכלי ויחסנו לאן


והתמונה הזו מאתמול גרמה לי לעצור ולחשוב על זה ש -


אמנם אנחנו עדיין לא בחופש כלכלי

אבל

אנחנו לגמרי כבר בחופש !

בחופש להעיז לחלום בגדול,

בחופש לתכנן בעזרת ליווי מקצועי ואישי

בחופש להגשים את החלום במציאות

בחופש להנות מהדרך

בחופש להתרגש מהתוצאות !


ואתמול הבנתי שאחת התובנות הגדולות שלנו מהתהליך שעברנו היא ש –

הדרך אל החופש הכלכלי

עוברת קודם כל דרך החופש הפנימי,

דרך החופש לחלום ולהיות בדיוק מי ומה שאנחנו,

דרך החופש להרגיש ראויים

דרך החופש לחיות קודם כל ברווחה מנטלית, נפשית ורגשית.

והמסקנה שלנו היא שעל זה צריך לשים את הפוקוס.

על ההתפתחות האישית שלנו.

שם טמון הכח הגדול.



אז אם אתם שואפים להגיע לחופש כלכלי ועדיין לא יודעים איך ומאיפה להתחיל –

צאו למסע אל מעמקי הנפש, הנשמה והרחבת התודעה שלכם.

חופש כלכלי הוא רק אחד מתוצריו המופלאים של המסע הזה.